שולה מוקשים: אתגרים בהתערבות משפחתית בבית דרור – קורת גג לנוער להט"בי

בשנים האחרונות מוקמות יותר ויותר מסגרות הנותנות מענה מותאם לצעירים ולצעירות להט"בים, בדגש על הקשת הטרנסית, מתוך הכרה בכך שיש לאוכלוסייה הלהט"בית ולאוכלוסייה הטרנסג'נדרית בפרט צרכים ייחודיים (זלצמן וגל, 2015). בית דרור, הקיים מאז 2002, הינו המסגרת החוץ ביתית היחידה לנוער להט"בי בישראל. מאז 2017 נוסף לצוות בית דרור תפקיד של עו"ס משפחות – כתוצאה מזיהוי צרכים ואתגרים ייחודיים שאיתם מתמודדים בני הנוער ומשפחותיהם. תפקידה הוא לסייע בצורות שונות לבני הנוער המגיעים לבית דרור ולהוריהם בשעת משבר.

עבודתה של עו"ס המשפחות היא ייחודית בגלל מאפייני אוכלוסיית היעד ובשל העובדה שתפקיד זה אינו קיים במסגרות טיפוליות או חינוכיות דומות. במאמר זה נתאר את עבודת עו"ס המשפחות, אתגריה, ואסטרטגיות ההתמודדות עם אתגרים אלו; תוך התייחסות לספרות העוסקת בשדה הטיפול המשפחתי.

מאמר זה ממשיג את האסטרטגיות ואת אופן ההתערבות הייחודית של עו"ס המשפחות בבית דרור. חשיבותו היא בהנגשת הידע והניסיון שצברנו במהלך 20 שנות פעילות למסגרות נוספות ולאנשי מקצוע נוספים העובדים עם האוכלוסייה הלהט"בית. בנוסף, מאמר זה מדגיש את הנחיצות בהתערבות ייעודית עם משפחות, ובייחוד משפחות לנוער ולצעירים להט"בים במסגרות חוץ ביתיות – תוך הקצאת משאבים לכך.

משמעות השהייה בבית דרור היא בחירה בהתמודדות עם הקשיים – ולא בריחה מהם או הכחשתם.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן