"בבית דרור גרמו לי להרגיש באמת בבית. בית חם שבו אפשר לדבר על הכל, מבלי לפחד או לחשוש שמישהו יפגע בי"

    איתן, נער טרנסג'נדר בן 17 ממשפחה ערבית בצפון הארץ. 

    קוראים לי איתן (שם בדוי), קצת רקע על עצמי, אני נולדתי למשפחה מורכבת עם חוקים די נוקשים -בלשון המעטה. משפחה שאין סיכוי שתקבל את הזהות שלי. הבת שלהם הופכת להיות טרנסג'נדר, הבת שציפו ממנה להישאר כבת הופכת להיות בן. עברתי סידרה של התעללויות כדי למנוע ממני להמשיך בדרך שבחרתי, כולל אלימות פיזית, אלימות נפשית מתמשכת ואפילו ניסיון לפגוע בי בצורה חמורה. זה היה בלתי נסבל, וכבר הגיע שלב בו הגיעו מים עד נפש. בחרתי לא לוותר ולקחת את עצמי בידיים. הבנתי שאני זקוק לעזרה חיצונית ומקצועית, אבל כל כך פחדתי. אמרתי לעצמי שאם משפחתי, האנשים שאמורים להגן עלי ולאהוב אותי לא משנה מה לא עושים את זה, איך יכול להיות שאנשים אחרים יקבלו אותי או יעזרו לי? – תתפלאו, דווקא יש אנשים טובים בעולם שיעשו הכל כדי לעזור ולתמוך.

    דרך חיפוש קטן באינטרנט כמו שאתם עושים עכשיו, הצלחתי להגיע לכל מיני עמותות ואנשים טובים שעזרו לי לצאת מהסיוט שחייתי בו. בהתחלה פניתי לאיגי, ומתנדב סיפר לי על בית דרור. הדברים הנפלאים שנאמרו לי על בית דרור ועל מה שהם עושים למען הנערים הנמצאים שם, גרמו לי לרצות שבית דרור יפתח את הדלת עבורי. 

    אני זוכר את היום שבו נכנסתי לבית דרור לראשונה. פגשתי שתי מדריכות מסורות שישבו איתי לשיחה (שעושים עם כל נער חדש שנכנס לבית). הן היו כל כך רגישות וקשובות לכל מילה שאמרתי עד כדי דמעות. הן הסבירו לי קצת על הבית ועל הנערים הנמצאים שם. דיברנו על חוקי הבית (שהם חשובים מאוד). בהתחלה חשבתי שאני הולך להישאר שם במשך כמה ימים עד כמה שבועות אולי. יום אחרי יום הכרתי את כל הנערים והמדריכים. הם גרמו לי להרגיש באמת בבית. בית שבו לא שפטו אותי בכל מה שקשור לזהות המגדרית שלי, בית חם שבו אפשר לדבר על הכל, מבלי לפחד או לחשוש שמישהו יפגע בי. בנוסף לכך, שמירת הבית על סדר יום מסויים, גרמה לי להרגיש פרודוקטיבי, שותף ומרגיש יותר בנוח. היו לנו שעות מסויימות ללימודים, שעות מסוימות למפגשים ופעילויות עם הצוות המוכשר והכייפי. בסופי שבוע ובחגים כמובן זוכים לצאת לאפטר. חוץ מזה, היו לנו גם 3 ארוחות ביום שמתאימות גם לטבעונים, צמחוניים, קרניבורים ואפילו שומרי כשרות. 

    בית דרור אפשר לי לעבור תהליך של ריפוי והגשמת חלום. מנהלת הבית, אנשי המקצוע והמדריכים הנמצאים שם, אכפת להם מכל אחד ואחד מנערי הבית. הם היו לי אוזן קשבת, אוהבת, מזדהה ולא שופטת. בית דרור ליווה אותי גם בהליכים רפואיים שעברתי. מייעוץ אנדוקרינולוגי ועד ניתוח עליון שעברתי. זכיתי לעבור את  הניתוח העליון ואת כל הליך ההחלמה בבית דרור. בזכות בית דרור והעקשנות שלי הפכתי להיות למי שאני היום. היום אני במקום שאני מסתכל על החיים שלי בצורה אחרת לגמרי, למדתי לתת אמון בבני אדם.

     היום, אחרי כמה שנים שעברו מאז שהייתי נער בבית דרור, אני עדיין בקשר עם הבית והמדריכים. חלק מהנערים שפגשתי שם הפכו לחברים הכי טובים שלי עד היום.

    אז  אל תוותרו על מי שאתם ואל תתבישו לבקש עזרה:) 

    מהאינסטגרם שלנו