דף הבית English
العربية
  • פינת האוכל
  • צוות בית דרור - רות, מעין ויריב

סיפורים אישיים

נועה (16 וחצי)

שלום קוראים לי נועה ואני בת 16.
חייתי כל חיי ברחוב מקסים עם האחים שלי וההורים. אך אני לא יכולה לתאר את חוויית ההתבגרות שלי
כמשמחת, בגיל מוקדם יחסית הרגשתי שונה מחברותיי ביישוב. תחומי העניין שלי היו קצת שונים, וביקר
העניין במין השני. היו לי הרבה חברים בנים אבל אף פעם לא חשבתי שלנשק אותם יהיה כיף….

לאט לאט התחלתי להרגיש שונה , אבל לא בדרך טובה. היו בנות שקראו לי בשמות, התחלתי לשים יותר לב למה
ההורים שלי חושבים על השונות שלי ועל אנשים שהם שונים בנטיות המיניות שלהם באופן כללי, בלי עדין
לחבר בין שני הדברים. חקוק לי במח שאמא שלי קוראת לאיזה מרואיינת לסבית בטלויזיה – חולה, ואומרת שהיא
מרחמת על "אנשים כאלה " ואני מתכווצת בפינה ומרגישה כאילו מישהו סוחט לי את הדם מהלב ואני מבינה
שאני לבד.

במהלך הזמן התחלתי להגיד לעצמי שאני לסבית ושיום אחד כל האנשים שסובבים אותי וחשובים לי בחיים
לא יהיו, הרגשתי כמו מפלצת, סוטה שיום אחד כנראה כל האנשים החשובים בחיים שלה ינדו אותה……

עטפתי את עצמי בבועה, לא נתתי לרגש להיכנס דרכה. לחסום אהבה בכל מחיר כדי לא לשלם אותו אחר כך.
החלטתי לעשות הכול כדי לבסס את עצמאותי, השקעתי את כל כולי בלימודים, כל דבר שעשיתי הייתי חייבת
לעשות הכי טוב כדי שיום אחד תהיה לי היכולת לעמוד לבד איתן…

הבדידות חנקה אותי וביישוב לא היה לי עם מי לשתף את הסוד שלי, ההורים שלי היו עסוקים מספיק
בקריירות שלהם כדי לא להבחין ששמחת החיים ניטלה ממני כבר מזמן… לפני שבועיים החלטתי שאני חייבת
לספר להם, אני לא מסוגלת להיות לבד יותר… בשעות הערב של יום אמצע שבוע אחד הפרעתי להם בסלון,
הם היו שם לבד ואמרתי להם שאני חושבת שאני שונה, שאני אוהבת בנות. אמא שלי התחילה לבכות ישר
ולהגיד זה לא קורה לי , זה לא קורה לי … במלמול שהקפיא לי את הדם. אבא שלי בטון קר ובפשטות אמר
שאם אני לסבית אני לא יכולה לגור בבית.

בסיפור שלי אין התמוטטויות רגשיות בנקודה הזאת, ירדה דמעה, אני מודה אבל הייתי מוכנה לרגע הזה
והוא תאם את הצפיות שלי . יום למחרת נכנסתי לאינטרנט והגעתי לבית דרור, שם גיליתי נערים ונערות
כמוני קצת מבולבלים, שלא מצאו את עצמם בסביבה שלהם, מקבלים תמיכה וחופש לבטא את עצמם, בלי לפחד
מדחייה. בדרור יש לי המון אחראיות על הסביבה שאני חיה בה, אך בפעם הראשונה מזה הרבה זמן יש לי קצת
סדר בראש צוות שרוצה לשמוע את מה שיש לי להגיד ואפשרות להיפטר מהפחד והבדידות.. אני מרגישה שיש לי
עוד הרבה לעבור אבל אני יודעת שאני בדרך הנכונה.

חדשות מהבית

    מתנדבי בוקר וערב

  • (07/07/2017) בית דרור מחפש מתנדבים לשעות הערב ושעות הבוקר. חרוצים יצירתיים ובעלי לב רחב, בסיוע לצוות הבית בתחזוק הבית והפעלת הנערים. קראו עוד »
  • בואו להתנדב בבית דרור

  • (20/05/2018) בבית דרור קיימים מספר סוגי התנדבות, כאשר לכל סוג התנדבות יש את הדרישות שלה. לאחר שתמלאו את הטופס, משה - רכז המתנדבים/ות של הבית יעבור על הפרטים ויצור איתכןם קשר לקביעת ראיון אישי קראו עוד »
  • מחפשים אשת או איש אחזקה ל 11 שעות שבועיות

  • (16/04/2018) קראו עוד »

לעזרה ותרומה נוספת...

  • נשמח לקבל:
  • מנורות לילה קטנות ועליזות
  • גיפט כארדס ושוברים
  • נשמח מאוד לקבל מכוון ציודים הדרושים לצרכי הבית באופן שוטף. להלן רשימה של הדברים להם אנו זקוקים כעת:
  • ארונות אמבטיה מתחת כיור או עיליים
  • כדורי משחק - כדורעף, טניס, בייסבול, כדורגל, כדורסל
לעוד דברים שנשמח לקבל » להתנדבות בבית » תרמו לנו »
גלריה

סיפורים אישיים נוספים

  • נועה

    נועה נולדה במושבה מבוססת בצפון הארץ, בת זקונים לשני אחיה הבוגרים. שום סימן בילדותה המושלמת לא הכין אותה לקראת המשך חייה. "לא הסתדרתי עם החברות שלי בכתה. תמיד הייתי... עוד על ' נועה »

  • סאם רוזנפלד

    הסיפור שלי מתחיל בלידה שלי, נולדתי כנקבה, ומאז שאני זוכר את עצמי, ראיתי את עצמי כבן, ובראש שלי חשבתי בלשון זכר. כשהגעתי ל'בית דרור' ניתקתי את הקשר עם המשפחה למשך כחמישה... עוד על ' סאם רוזנפלד »

  • גיא

    שמי גיא, אני בן שבע עשרה וחצי.במקור מעיירה בצפון הארץ. אבא עובד במועצה בתפקיד בכיר. כל הישוב מכיר אותו ודרכו את כל המשפחה. אמא עוזרת גננת בפעוטון בישוב. אני בן זקונים... עוד על ' גיא »

לסיפורים נוספים »

מתוך הצוות

לכל חברי הצוות »

שאלות ותשובות

  • האם אפשר לבקר במקום?

    כן, ניתן לבוא לבקר להתייעץ וזה לא מחייב.

  • האם אפשר לקבל ביקורים במקום?

    כן, כל נער/ה שנמצא/ת פה יכול/ה לקבל ביקורים. רק צריך לתאם עם צוות הבית.

לשאלות ותשובות נוספות »

בית דרור